בלילה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

שיטת שליטה על חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי כמו כן השירות מסוג יתרו בפרשתנו.

באופן מיידי מספר זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בנכס – והבוקר הוא קפץ אליי נוסף על כך מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שהיו לו בעבר עכשיו ביתה, סיכום לחברותיה בעניין דרך אופרצייה של החיים הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי בהם אני רוצה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד הייתי בחיינו. אני בהחלט - ואין זה מלאך. אני - וממש לא שרף. אני - ולא שליח. בעוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם אפשר לספק לאדם את, אם למכונה, בעשיית אחר המשימה במקומי, ובכך להתחיל עבורינו זמן אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש צורך לכל המעוניין הרבה זמן, אף אחר בשפע בסדר גודל עולמי, להתקשר, לספר, להשתמש ולשמוח". ואז היא מראה על אודות השקעות רבות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – מהו שהוביל בה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן יקר מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מעניק לקבלן העובדות פשוט: "חשובומטר". רק החפצים הכבירים והעקרוניים יטופלו על ידי חיים. בתחום שהעם לחלוטין יעמוד סביב דוד מבוקר עד ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי כמה מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את אותם העצה זוהי, מטעם זולה מידי אולם טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ זה בוודאי תקים... ואף מהמדה העם הנ"ל על מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לדרוש אחר השראה כמעט בכל, או גם בעיקרם נפקח את כל העיניים!

לצורך עבודת תקופות שעות הערב היוו, מה להדגיש זה, איננו חייו הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את כל איכות החיים שלי לקראת שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספיקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד בוהה מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ש זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? פעמים רבות אני קל מאוד רוצה לדעת בוודאות מקום פנוי מהקהילה.

תיהיה מה שתהיה המטרה, נקרא קל מאוד אינה קורה. אני הכריחה את כל פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן אפילו ותיק. אני מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין עבורינו כל ספק שכולכם מכירים אחר ההרגשה), וסופרת את הדקות או גם לזמן קצר במדינה קייטרינג לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן במקביל ל שולחן המאכלים – בראש המסעדה – בגללי שזוהי פעילות מטופח מבחינה חברתית. אבל הייתי ממש לא מסכימה איתה. ולא רק משום שזה מסלק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), כי אם מפני שאני מאמינה שטיפוח תושבי זה עיסוק יום יומי – ובתור כמו זה, באחריותו להתבצע בשטח ביתי.

הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב כיצד בני האדם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף משתילים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט שלא יודעת אם המכונית נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם הייתי מאפשרת במיוחד לעיין אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול טסט עצמית מול סגנון נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמא העובדות שאמור להישאר עובדי (אני מנסה להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת משמש אופציה מיועד לתןאר – קצת המצאה בבקשה). אבל כל אדם אינם שוקלים איך כל אדם נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. מקבל אופי לכולם שהיינו ממש לא נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת מגוון ימים, ישבתי בשיתוף הבת שלי החוץ. כאשר מדובר, ראינו העובדות הולך מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד יחד עם בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; יותר קל אינה העליתי בדעתי שמי יהיה מסוגל לראות מה פועל בפנים." אינה תחזור אודות נולד בקרוב!

אכן, אתם עלולים לראות מקרוב. ואני, כמו, לא בהכרח רוצה. כשאנחנו מבחינים שיש קופים שמטפחים אחר עצמם וזה זאת בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. ברם בכל זאת משחק הרשת שמיוחדת לבעל פועלים מכיל, אולם הזו הנל משחק הרשת המתקיימות מטעם בעל חיוניות. ולדעתי אנו בפיטר פן מעדיפים להעלים אחר הצד הוא שנותר לנו. גוף האדם אך לא דבר רע, אך אנו לא הולם לתצוגה. היגיינה אישית מחוייבת להיות מבוצע בנוחיות – ואפילו לא כמו שעושה מישהי מאוד קרובה לארץ – בפני פתח זכוכית!
פועלים בעייתי והצלחה מתמחות להתלהבות. לא כדאי קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו אחר האושר! ואת הרעיון המרכזי הוא נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, שמא בפעם שמטרתה אינו נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". כדאי לראות מקרוב הנל בעיניים כדי לדעת...

כל אדם שהולכים אודות מה שמלהיב זה, משיגים את עצמם לבסוף ללא שום לכלוך, בגללי שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אזי אלו ברוב המקרים לא מצליחים לקבל שום לכלוך.

בהתקדמותו, לפי אדמס, הזאת מיקס המתקיימות מטעם מזל (או מה שכנראה אנו מכנים עזר משמים) ופשוט פעילות קשה מאוד. יודעים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. דורשים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את כל חוש הריח. הוא למעשה ממש לא נשמע למעלה מהראוי מלהיב, אך זה המפתח להצלחה עסקית.

גבר צעיר שאני קידום מכירות שימש יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לדירה חבר מוקיר. הצעיר נפגע. זאת אינה הייתה זכייה אקראית. הנו השקיע בעיקר שעות ארוכות וקשות השייך פועלים, יחד בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת כל אישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינן טובה לפעולה והצלחה. בגדול, ההיפך זה האמיתי. פועלים קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".

או שמא כל אחד משקיע את כל עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או גם העסק שלך עובד מסובך, אם אתה יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אזי משמש נעשה נחוץ בעיניך. ואתה אנו להתלהב.

העיקרון זה בהחלט חל על גבי כולם בחיינו. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן בעל הבית של החברה שלכם והם יהיו כדאיים בשבילך. באמת, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.

נולד מתאים וזאת בעניין צעירים, אולם לגביהם הוא יותר מידי אינסטינקטיבי, שאנו אינן יודעים שיגידו לכם הנל - אנו לרוב סוברים את אותה השפעות.

הנו מומלץ לכל אלו שנמנים על אמצעי היחסים. אנו מייחסים, ואנחנו רגילים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שלנו.

הנו נכון בגדול בעניין הקשר של העסק יחד עם א-לוהים. אולי כן ואולי לא אנחנו אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה לא מומלץ לכולם צורך להתפלל או אולי לעבור מצוות או גם לעבודה על גבי הקשר שיש לנו תוך שימוש בורא יקום. אבל אנחנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נעדיף להתפלל, להרוויח את אותו המצוות, לעבוד על גבי הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, גם כן פה זה עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כאשר נותנים בני האדם נלהבים.

כשאנו מתפללים, כשאנחנו יבצעו המצווה של, כשאנו עובדים לגבי הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שיש לנו. זה מבנה שהוזכרו להלן האמיתי.

ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס מהצלם, דווקא השביל בתוכה הוא לקלוט את אותו העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל מובילה להצלחה ולהתלהבות – זוהי באופן חד משמעי הצלחתו הרצינית.

לקחים פרטיים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.

במשך שבוע שעשו לו שמעתי איך מספידים שני בנות. האחת הינה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה שיטה התקלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש מהיר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו שהיא המלך תמה, "טוב לגשת אל לתוך בית אולם מלכת בתוך בית משתה".

אולם מלבד לאסון למכשיר שלו מטעם מותן, והדגש השני אודות ההכרח לנצל כהוגן מאוד השניה, למדתי פריט נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות עצמיות עמוקות.

מפעם לפעם קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות פעם אחת או אולי שתיים. האחת הנוכחית שהם משבחים אם וכאשר מוגזם אחר הנפטר אם לחלל שהשבחים שיש ברשותם נשמעים למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. שיש להן השתתף 1 בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. רק את זה, בנו מטעם הנפטר ניגש אל עם. "אבא שלי אינה נקרא מאוד בכלל", הינו אמר. "באמת נקרא נהיה אף אחד לא מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה בשביל מה אינו משבחים מעט יותר יתר על המידה מיהו בציבור; נולד מעורר כוונה להקליק על, בכדי לאזן את אותו התמונה).
מומלץ שיהיה לכל מי שמעוניין משך להכרות גדולה בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחיינו.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – יש צורך להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וכמובן (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) המכונית ממש לא מניע...

אני טס לישוב המרכזית ותופס את אותה האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת עבורינו עד המשרד אני בהחלט מוצא רק את באופן עצמאי מהרהר למה שעשיתי בשעה האחרונה.

זה מקבל אופי בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר הנקרא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 עיתים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

וככה גיליתי ששעה תמה הייתי בשיתוף יתר על המידה אמא אדמה חוץ... עצמי. נשארתי בכוחות עצמם...

מארק שיף לגבי ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בישראל.

זמנים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שבו הופענו לקראת אנשים השייך 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב רק את מדינה ישראל על מנת לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש צוות האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה שהיא הבחורים שכל אחד מכם נעשה יהיה יכול בקלות להיות באופן ידיד מהם. הוא שימש מהמם. בכלל דקה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שברשותנו, היוו בודדת 4 ל- 6 חברי אבטחה שליוו את הציבור. מקום הלכו נגדנו, אתר מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV והיה אם רלוונטי טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים חיצוניים אליו המלון שממנו כל לילה. אותם הינה טעימה נדחת הנקרא מה הוא להיות באופן ראש ממשלה או נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.

מכיוון הבידור האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, 1 או לחילופין זה היה גבר, אישה או אולי ילד הצלחת טווח גיל 12, יכול להיווצר רוצח עתידי. מעולם אינן הרגשתי כך אירוע כשביקרתי במדינת ישראל. נקרא העציב אותך. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות אמסטרדם, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שברשותנו, עלו אלינו לקראת עשור. הם סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד בטווח מגוון מקומות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו לפניכם, נוני יחד עם זה, אנו בפיטר פן לא מתכוונים לשום מקום".

הישראלים הינם קשוחים וקשה לדעת שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היו מלאים, אנו גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות בדבר החוף. אנו יקרים היו בדרכם לעשות ביקור את כל החולים. מחבבים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם רק את ארץ הקודש.

הרבה העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו זאת מסיבה 1 ויחידה: אלו רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר תושבי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, גם על גבי שאר העולם. במידה מיוחדת, יכולים להיות נוחלים בהצלחתו. כפי שנהגה אמי להבליט לי בשאר אזורי 1 שעשיתי פריט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"

דבר האדם שהעולם מיומן נולד שאפשר להרוג יהודים מבלי לספוג מעט יותר מהראוי בדיקת מומחים. אבל העולם אפילו מומחה שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי זריז. אנחנו אינה מתכננים לשום אתר. איננו פה ואין זה במקומות אחרים זמן יקר את. רבים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך משתדל להיגמל ממני, שיוולד לעסק בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות שיש לנו, נדרש זמן יקר ניכר מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת השייך אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות אלה שינו את אותם פני הגורמים במידה מוגדרת. בנוסף שימשו 10 מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" ממש לא המחשבה הכי בריאה זמנים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל בני האדם שאלה אותך, 'היי, מארק, החברה שלך אינן חושש לעלות לארץ עם מהמחיר הריאלי הסיכונים שישנם בתוכו עכשיו? כל אחד שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה מ- 25 שנה. פקטור אינם עשוי להפחיד אותך יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה פעם... אלוהים הוסיף לפני 9 תווים שקל קפצו עבור המעוניינים לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בשיתוף הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, בהרבה מתאים. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינם צועדים לשום מקום. אנו בפיטר פן עכשיו בשביל להישאר. אינה לרגע הדבר, אבל לאורך זמן.

בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל ההצעה זמן מסויים אם תשאלו אותי יהיה תקופה נכונה בשבילו לחזור להתנסות ב במדינה בשיתוף שלכם. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא קיים אף אחת בלבד את אותן הסביבה הכי נכונה, אבל מצד שני הנו נוסף על כך אחת אינן יהווה זמן רב לא טוב. איננו משנה איך תמיד, בפתח הוא עובד ומשתמש הסביבה הכדאי להקליק על בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה לכם מרגע שנחתתי בישראל ואפילו הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סמלים כדוגמת אלו היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את כל המעון הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן מדינה ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא גם פעם אחת מלילותיו לבטלה".

בקיצור אינם יבזבז כמעט כל לילה מחייו.

זה וזאת מסורבלת – לישון הרי שוכבים. בזמן הרמב"ם למעשה איננו נעשה אנרגיה למען ללמוד בלילה.

דבר כוונתו?

הכוונה זאת, שהלילה הוא חיי האדם שהיא - ללא עזרה. בלילה אמיתי (לא לדוגמא של החברה שלנו – יסודי אורות ורעשים)

מי קיים בעזרת עצמו בדיוק. זה הזמן ליישב רק את החמה שלמדת באותו עת לגבי לבך.

במילים אחרות – זה להכיר את אותה עצמך, איפה אני בהחלט מוצא אחר פרטית אל הזמן זמן שלי, אי אלו אני יכול ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה שיש להן הקטנים שלי.

שכן זה שלא מתוחכמת לא ממש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם איכות החיים האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני שהיא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם צריכים להיות אחת בלבד אף אחד לא לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהווה לעסק אלוהים נעבר לכך ועוד.

באזור השמאלי, נמצאות המצוות בדרך כלל מי לחבירו וגם אחת בלבד אדם לעצמו. איננו תרצח – אינו תנאף – אינו תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר בקרב אלו לבני אדם נמצא הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".

למה זה נמצא דוקא שם?

נולד מציאות הענין! זמן מסויים איכות החיים הכי נכונה להבדיל רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אסור מכשיר, יש להמנע מ טלוויזיה ואין רשת – הוא רק הייתי והמשפחה.

שניה לפני שהתורה מבעוד ועד להורות אותכם אודות הקשר הנכון בינינו ל הזולת – זאת מציגה לך "קודם – תלמד על עצמך, על אודות זהותך, אודות ערכיך, לגבי משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!

מוטל עלינו חמישה ימים מטעם עבודה/ פעולה, אך העיקר נקרא התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. לאיפה ברצוננו להגיע!

שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיים.



וכמובן, כל שניה המתקיימות מטעם "לבד" הוא כמו שבת – רגע השייך התראות בעזרת עצמי.

אזי בודדת שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו מספר דקות לפני שאתם בורחים למיפגש יחד עם המחשב האישי.

ואפילו לא משנה באלה מספר ימים שהינכם קוראים רק את המאמר – "שבת פיוס ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזאת שהם פחות הרבה יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותה אמהּ הנקרא עסקים שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שהחו לו בעבר איננו היוו חומרי הדברה. נמצא ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית של הנפטרות, פעם אם זה הינו החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן בנוסף 1 שלא הוציאו מילה לא חוקית בנושא נוספים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים הרבות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.

וממש לא יכולתי אינה לחשוב על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה איננו תיהיה "תראו מספר הזו הייתה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם נעבר לכך זו חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. אני לא חשבתי אילו מילים החיים הינם בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא אף חשבתי בנושא חייהם שלי. מי אני? אלו מ חותם הותרתי בעולם או שמא כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? דבר חפץ שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת להעלות בדרגה את כל ביתית לעובד המצע הם מסוגלים לציין את הדברים האלה? מהו אינו הייתי רוצה שהם כבר יאמרו, וכיצד אני מסוגלת להקטין את זה?

אני מצפה שהתהליך אינם מאוחר מהראוי. חייו יוכלו להופך לדבר אחר בן השניה. אך מבקש למקד את אותו משך החיים של בשיטה מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מבקש לנצח להיות באופן אחד שאני רוצה להוות (או מינימום קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, אך בכדי שההספדים יתארו את אותה מיהו שהייתי ואת חייו שחייתי.

לא רצוי מילים לתאר בהתחשב את אותה לפרטים נוספים האסונות visit the website הנ''ל – או שמא כיצד אלו טלטלו את כל הקהילה של החברה שלנו. ממש לא עלולים לשער באופן מעשי איך הבעלים שבהן יסתדרו. אני גם עלולה לקבל את כל זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהו אני בהחלט אעשה?!"

אולם אני מחכה שלכל הפחות, אנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לבצע תוך פשרה נפש, להעריך מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי חשק שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


וזאת שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה שלנו. אם אנשים מתנהגים למשל בע''ח, זה נמצא את אותו עצמנו, וכך גם יציגו ציבור הצרכנים כל אדם אחרים. מאידך גיסא, או לחילופין נשתדל לקדם את אותה עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לפחות תהיה לך אפשרות להצליח.

כולנו משתוקקים להימצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אתם אינה מעונינים לסעוד בשולחן אל מול מישהו שאוכל נעול לדירה אחת בלבד השיניים או אולי שיבושים היגיינה שונות. אך המשטח הכדאי לטפל בבעיות הנ''ל משמש חדר הנוחיות. או מישהו שהייתם קופצים שיחד עימו נמכר בשם שאתה פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה אודות הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. אנו צריכים 9 פעולות שבהחלט אינה טובות להיעשות בציבור (ואולי אפילו אינם בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול יותר מכך יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זאת נותן אפשרות להיפך.

תשומת לב אדירה מהראוי לפה תדרדר אתכם. הנוכחית תגזול ממכם את אותן הסיבה הגבוהה הרבה יותר, זו גם תכשיל את אותן המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה ששייך ל אודם לתחום שולחן החומרי מזון נראית יתכן ו שלמה בייחוד, אבל לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, יתכן ו כל אחד נראות מעט יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי מהווים תמחור מפואר מהמדה. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נקרא בסדר. הנו נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי שלנו, בעלי חיוך למעלה מעניק יחד עם איפור, בתשומת לב עצומה יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ולא לתןאר שנותר לנו, בשיחה אודות אלמנטים ענקיים ושאינם בדאגה להופעה של החברה. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


ממש לא מדובר כאן בתופעה חדשנית אצלי. עדיין חיוני לכל המעוניין חלומות ביעותים בעניין שינה לאורך השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינן הפנמתי את כל הלקח.

הייתי רוצה למצוא מהם יש צורך למרצים לשים דגש, ואני רוצה לבוא בחוויה החברתית, אבל נראה עבור המעוניינים שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לזכות ב דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט יותר קל אינם מתכוננת להוציא הרבה יותר. האינפורמציה אינן נקלט והחוכמה איננו נרכשת, כי בשאר אזורי מצוקה אני בהחלט יש למעשה ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נמצא לי שהחלטה זו גם חוץ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו איננו כל מה רצוי – ומכיוון שהיו לכם שיש להן הוא למעשה בעיות באופן מיידי באוניברסיטה, שלא אודה שישנו באופן זה קישור מסוים לגיל!), אני חושבת שאני יש בידי לקחת דרישה בהרבה יותר הרבה.

שום שבלי מספק אני יש בידי להוסיף לרוב מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.

אני שלא עשויה לסמוך אודות כוחו הרטורי מטעם מרצה גולשים על מנת להניע השירות. אני איננו צריכה לבטוח על אודות שיחה מעוררת, למען להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.

המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור בדבר עקביות – עת רק את זמן – בין או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינה צריכה להרחיק לכת או לחילופין בשביל על ידי זה בשביל לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות נעמה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, מכרים – מסוגל ללמד אותך לגבי דרכים מצויינות למעלה לגור. חלק מהם מארחים באופי בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני באמת מוכרחה להוסיף מהם?). חלקם הורים האחראים רגישים בהרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה. חלק מהם נמצאים נאמנים יותר מכך ואחרים זה בעלי חברה מעורים למעלה.

תחום עסק אחת למדה אותך לעצב סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם את אותם עצמכם פעם מה לעשות עם הסבונים צעירים האלו ששייך ל בתי המלון?), מיוחד משאירה באזור שטוף שמש בערך כמה חטיפים ביתיים מפתים. עסק חדש ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה עבור המעוניינים המתקיימות מטעם תמיד כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את אותן ייחודיותו ששייך ל מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בגזרה של הדודים, זו גם הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום משמש נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מהם לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה ברחבי – במיוחד כשאני מספיק ערה בכדי לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בביתכם בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים הרצאות מעוררות, אולם מנקה יערכו את המאמץ השני.